ספר ויקרא

הזכויות בהם נכנס כהן גדול אל קודש הקדשים; הצורך ב"תחבולות" ובתכנון לקראת עשיית מצווה; יראת ה' הממלאת את הלב נותנת כח להתמודד עם תאות העריות; דברי הרמב"ן על קדושתה המיוחדת של הארץ-צריכה להיות שמחה תמידית על קיום מצוות יישוב הארץ.

המצורע מתאבל על השכינה שנסתלקה ממנו עקב חטאיו, ולכן הוא נוהג במנהגי אבלות | ראש חודש הוא קדושה נסתרת, והוא מתקן את החטאים הנסתרים של עם ישראל, והוא מבטא התחדשות, של העולם ושל האדם | חודש אייר הוא חודש של ברכה, וכך גם הימים המיוחדים שבו להם זכינו בדורות האחרונים.

ביאורו של הנצי"ב לסדר הפסוק "אדם כי יהיה שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת שהפסוק מדבר דווקא על ת"ח בא"י.(ששם יש שילוח מחנות וכל שאר דיני המצורע). מחלוקת רש"י וה"שאילתות" בביאור סוגי הצרעת (שאת ובהרת),קושיות הנצי"ב על דעת רש"י. שאלת הנצי"ב שלכאורה המילים "וראהו הכהן" בסןף פס' ג הנם מיותרות ותירוצו. ע"פ התירוץ הנצי"ב לומד עקרון מוסרי.

א. יש אנשים המדברים לשון הרע ומכוונים לשם שמים, ועל כן בכל מעשה- אף כשהוא לשם שמים- יש לבדוק את תוצאותיו. ב. טהרת הדעות הפנימית. ג. השנה ישנן 2 קדושות במקביל- שבת ויום טוב ראשון של פסח. 2 קדושות אלו לא רק ביחד, אלא שהן מתאחדות ביום זה ומשפיעות אחת על השניה, ויש לכך אף השלכות הלכתיות. ד. הנצי"ב מלמד אותנו שאנו עבדי ד', ולא עבדי הרגש- אף אם הוא נובע כל כולו מדבקות בקודש. יש לנו לקיים את הציווים כהלכתם. בכל מאורע ומצב יש להתבונן ולראות דרכו את הנהגת ה'. ה. הכנה לביה"ז: בבין הזמנים לא מסיימים ללמוד, אנחנו עדיין ממשיכים בלימוד.